בלוג אישי, בלוג אישה, בלוג לאנשים 

שיאו איזו התרגשות. בלוג משלי. אני לא חושבת שכתבתי משהו באופן מסודר מאז כיתה ג׳, כשאמא נתנה לי את היומן של ברבי (ההוא עם המנעול) - וזה החזיק בדיוק שבועיים כי כאבה לי כבר היד.

אז אני ליאור, צעירה במשבר רבע החיים (28 בקירוב, למה תמיד צריך לפרט?), אוהבת המון ושונאת גם הרבה. תחומים שמעניינים אותי בעיקר זה: ישראל, מוסיקה, תרבות, כתיבה, משחק, שירה, תפירה, בישול, ומלא - אבל מלא - הומור!

לפני כמה חודשים חזרתי משליחות ארוכה של שנה דרך הסוכנות היהודית בלוס אנג'לס הרחוקה, אי שם בארצות הברית. וכעת אני אי שם באמצע בין הארץ לחוץ, מנסה להבין איך אפשר לדבר באמת ולשפר באמת את הדברים שלא רואים משם, אבל ממש מרגישים מכאן.

לבלוג הזה אין נושא קבוע. וגם לא יהיה לו. הוא מיועד לקריאה לאנשים תזזיתיים וחסרי מנוח שאין להם נושא ספציפי שבא להם לקרוא אבל הם אוהבים לקרוא ״סתם״ דברים שנוגעים בתחומי העניין שלהם ובהשקפות השונות שלהם כלפי החיים. דברים שהם לא משפטים סינים עתיקים שהומצאו על ידי אמריקאים ונכתבים על רקע של תמונות נוף ערוך בפוטושופ.

הבלוג הזה הוא בעיקר עליי - על דברים שמעניינים אותי, מעצבנים אותי, וסתם תחושות שבא לי להעביר ולשתף. הוא על הא ועל דא ומה שביניהם. הוא על כלום ושום דבר ועל הכל בבת אחת. בגלל זה שמו: פלברה. שטויות שחשבתי לעצמי שאני שותפה להם עם שאר בני האדם קוראי העברית על הגלקסיה - זן מאוד נדיר ומיוחד שכזה.

מכינה אתכם מראש: לא יהיו פה מתכונים, או נוסחאות להכין מכונת זמן או פוליטיקה, זהו לא בלוג אינפורמטיבי! וטוב שכך ;)

מקווה שתהנו, תתמסרו, תקראו והכי חשוב: תזדהו! אשמח לתגובות ולשיתופים ובכלל אשמח אם סתם תמצאו את עצמכם מחייכים בין הפוסטים השונים ובוהים בתמונות שהוספתי לקישוט.

 

אוהבת תמיד,

ליאור.